איכות הסביבה, אתיקה ובריאות האדם

עיקרי הדברים

השפעת הסביבה על האדם

רבות מהשאלות האתיות המאתגרות ביותר של זמננו עוסקות באינטראקציות בין בריאות האדם והסביבה. כיצד עלינו להסדיר את נושא חומרי ההדברה וכימיקלים תעשייתיים ומזהמים? האם עלינו לפתח אורגניזמים מהונדסים גנטית לשימוש בחקלאות, ברפואה, והפקת אנרגיה? כיצד עלינו להסדיר אותם? האם עלינו להשתמש ביתושים מהונדסים גנטית כדי לשלוט במחלות הנישאות על ידי יתושים כמו מלריה ונגיף זיקה? כיצד עלינו להבטיח את בטיחות אספקת המזון שלנו? אילו צעדים עלינו לנקוט כדי להפחית את העמידות לאנטיביוטיקה? היכן צריכה קהילה להציב מתקן פסולת מוצקה חדש? היכן צריכה מדינה לאחסן את הפסולת המסוכנת או הרדיואקטיבית שלה? אילו צעדים עלינו לנקוט כדי להגן על אנשים מפני סכנות במקום העבודה? כיצד עלינו לאזן בין בטיחות למחירים נוחים בעת קביעת תקני דיור? האם עלינו לאסור על אנשים לבנות בתים באזורים מועדים להצפות?

אילו צעדים עלינו לנקוט כדי להקל או להסתגל לשינויי האקלים? האם מדינות עשירות יותר צריכות לשאת באחריות רבה יותר מאשר מדינות עניות יותר? כיצד עלינו להסדיר את ייצור האנרגיה והשימוש בה כדי להגן על הסביבה ועל בריאות האדם? האם עלינו לנקוט צעדים לעידוד אזרחים להשתתף בקבלת החלטות בנושא בריאות סביבתית?

הסוגיות העולות בנושא האתיקה של בריאות הסביבה הן לרוב מורכבות, בין תחומיות, דינמיות וגלובליות בהיקפן. מציאת פתרונות מספקים לבעיות בריאות הסביבה תהפוך לחשובה יותר ויותר ככל שההשפעות הסביבתיות של הפעילות האנושית ימשיכו. בואו נלמד קצת יותר על הקשר בין בריאות האדם לסביבה.

מדע, בריאות וסכנה לסביבה

כל האורגניזמים תלויים בסביבתם באנרגיה וחומרים הדרושים לקיום חיים: אוויר נקי, מים לשתייה, מזון מזין ומקומות מגורים בטוחים לחיות בהם. במשך רוב ההיסטוריה האנושית, גידול באורך החיים נבע משיפור הנגישות לצרכים אלה. ההתקדמות בחקלאות, תברואה, טיפול במים והיגיינה השפיעה הרבה יותר על בריאות האדם מאשר הטכנולוגיה הרפואית.

הסביבה עלולה לגרום גם למחלות. היעדר צרכים בסיסיים מהווה גורם משמעותי שמשפיע על תמותה אנושית. מפגעים סביבתיים מגבירים את הסיכון לסרטן, מחלות לב, אסטמה ומחלות רבות אחרות. סיכונים אלה יכולים להיות פיזיים, כגון זיהום, כימיקלים רעילים ומזון מזוהם, או שהם יכולים להיות חברתיים, כגון עבודה מסוכנת, תנאי דיור גרועים, התפשטות עירונית ועוני.

מי שתייה מזוהמים, תברואה לקויה והיגיינה אחראים למגוון מחלות זיהומיות, כגון שיסטוזומיאזיס, שלשולים, כולרה, דלקת קרום המוח ודלקות בקיבה. בשנת 2015, כ -350 אלף ילדים מתחת לגיל 5 (בעיקר בעולם המתפתח) מתו ממחלות הקשורות למי שתייה לא בטוחים, וכ -1.8 מיליארד אנשים השתמשו במי שתייה מזוהמים בצואה.

מחלות הקשורות לסביבה

• מחלת הסרטן
• מחלת לב
• סוכרת
• אַסְתְמָה
• מחלת ריאות חסימתית כרונית
• הַשׁמָנָה
• דַלֶקֶת פּרָקִים
• מחלת פרקינסון
• מָלַרִיָה
• דִיזֶנטֶריָה
• דִכָּאוֹן

לעומת זאת, לשלל פעולות המקדמות בריאות ומאריכות את חיי אדם עלולות להיות השפעות סביבתיות שליליות. לדוגמה, ייצור מזון גורם לנזקים סביבתיים על ידי שימוש בחומרי הדברה ודשן, המלחת קרקע, פסולת המיוצרת על ידי בעלי חיים, פליטת פחמן מייצור ושינוע של מזון וכריתת יערות. למתקני בריאות יש גם השפעות סביבתיות שליליות. בתי חולים משתמשים בכמויות גדולות של חשמל ודלקים מאובנים ומייצרים פסולת רפואית. כדי למנוע מחלות מסוימות, ייתכן שיהיה צורך לפגוע בסביבה. לדוגמה, המלריה נמחקה בארצות הברית ובמדינות מפותחות אחרות בשנות הארבעים והחמישים כתוצאה מניקוז ביצות וריסוס DDT כדי להרוג יתושים.

שיקולים ביו -אתיים, חברתיים ומשפטיים

מערכת היחסים בין בריאות האדם והסביבה מעוררת דילמות אתיות, חברתיות ומשפטיות רבות על ידי כך שאנשים נאלצים לבחור בין ערכים מנוגדים. ניתן לחלק שיקולים אלה לקטגוריות הבאות.

ניהול יתרומות מול סיכונים. הרבה מהנושאים הקשורים לבריאות וסביבה קשורים בניהול יתרונות מול סיכונים. לדוגמה, חומרי הדברה ממלאים תפקיד חשוב בהגדלת תפוקת היבול, אך הם יכולים גם להוות סכנה לבריאות האדם ולסביבה. חלופות לשימוש בחומרי הדברה יוצרות פשרות בבריאות. הפעולה הקיצונית של הפסקת כל השימוש בחומרי הדברה עלולה להפחית באופן משמעותי את התפוקה החקלאית, מה שמוביל למחסור במזון ועלול לגרום לעליית מחירי המזון, מה שיגביר את הרעב באזורים מסוימים בעולם. רשויות בריאות הציבור בעולם בחרו להסדיר את השימוש בחומרי הדברה לשיפור ייצור המזון תוך צמצום הפגיעה בסביבה ובריאות האדם. ייצור אנרגיה ושימוש באנרגיה עוזרים לשמור על חיי אדם, אך הם יכולים גם להוות סכנות לבריאות האדם ולסביבה, כגון זיהום אוויר ומים מזוהמים.

אחוז ניכר משינויי האקלים העולמיים נובע מהפקה אנושית של גזי חממה. סביר להניח ששינוי אקלים יגרום לפגיעה עצומה בסביבה ובבריאות האדם, אך נקיטת צעדים לצמצום דרסטי של גזי חממה עלול להיות בעל השלכות שליליות על כלכלות גלובליות, לאומיות ומקומיות, דבר שיגרום לירידה כללית בבריאות האדם. לדוגמה, הגדלת מסים על דלקים מאובנים תעודד יעילות דלק גבוהה יותר וירידה בפליטת פחמן דו חמצני, אך היא גם תעלה את מחיר התחבורה.

גורמי סיכון סביבתיים הגורמים למחלות

• זיהום
• חיידקים באוויר, במים או באדמה
• חומרים מזהמים במזון
• תנאי מזג אוויר (למשל בצורות, גלי חום )
• אסונות טבע (למשל הוריקנים, רעידות אדמה, שיטפונות)
• חומרי הדברה וכימיקלים אחרים
• מזיקים וטפילים
• קְרִינָה
• עוני
• חוסר גישה לשירותי בריאות

במשך שנים רבות טענו פוליטיקאים וחוקרים שעלינו לחכות לראיות נוספות לגבי התחממות כדור הארץ לפני שננקוט בפעולות, שכן הצעדים הדרושים למניעת או צמצום ההתחממות עלולים לגרום לתוצאות כלכליות הרות אסון. אחרים טענו כי החברה אינה יכולה להרשות לעצמה לחכות להוכחות נוספות מכיוון שההשלכות של שינוי האקלים העולמי עלולות להיות קטסטרופליות ובלתי הפיכות. הבדל דעות זה מעורר שאלות מהותיות בנוגע לאתיקה של ניהול סיכונים: מהו תפקיד הראיות המדעיות בקבלת ההחלטות? האם עלינו לחשב סיכון מול תועלת או לנקוט בקבלת החלטות זהירה כדי לפתח מדיניות בנושא בריאות סביבתית?

צדק חברתי.  ניהול הטבות וסיכונים מעורר חששות לגבי צדק חברתי. באופן כללי, לאנשים עם מעמד סוציו -אקונומי נמוך יותר יש חשיפה רבה יותר לתנאי סביבה מזיקים בביתם או בעבודה, כגון עופרת, כספית, חומרי הדברה, כימיקלים רעילים, זיהום אוויר ומים. קהילות ומדינות צריכות למזער עוולות כאלה בעת קבלת החלטות כגון בחירת אתר למפעל, תחנת כוח, או אתר לאחסון פסולת והסדרת הבטיחות במקום העבודה. תהליך קבלת ההחלטות צריך להיות הוגן, פתוח ודמוקרטי, כך שאנשים שיושפעו מסיכונים סביבתיים ישמיעו את דעתם בדיונים בוועדות ויוכלו להביע את חששותיהם.

זכויות אדם. אסטרטגיות שונות לבריאות הציבור מציבות את זכויות הפרט כנגד טובת החברה, כגון טיפולי חובה, חיסון, בדיקות אבחון, בידוד ,הסגר ומעקב אחר מחלות. הטענה העיקרית שימוש באסטרטגיות אלה לקידום בריאות הציבור היא כי ייתכן שיהיה צורך להגביל את זכויות האדם הפרטיות כדי למנוע העברת מחלות זיהומיות, כגון שחפת, SARS, HIV/איידס ודלקת ריאות. אך הגבלות על זכויות צריכות להיות מחושבות היטב כדי למנוע מרשויות בריאות הציבור לחרוג מגבול הסמכות. הגנה על בריאות הציבור לא צריכה לבוא על חשבון זכויות האדם.

סוגיות נוספות

ישנן פיתוחים חדשים רבים במדע, בטכנולוגיה ובתעשייה העשויים להוות יתרונות וסיכונים לסביבה ולבריאות האדם. אלה כוללים ננו -טכנולוגיה, שינוי גנטי של צמחים ובעלי חיים, עמידות לאנטיביוטיקה, איומים על בטיחות המזון והשוק הגדל של דלקים ביולוגיים. האתגרים הם ארוכי טווח וכוללים שימור מערכות אקולוגיות ומינים בסכנת הכחדה ושאלות על ניסויים בבעלי חיים. התפתחויות רבות נוספות יופיעו. כדי להתמודד איתם בצורה אחראית, עלינו להמשיך ולחקור את הקשר בין בריאות האדם והסביבה ולקיים דיונים ציבוריים הוגנים ודמוקרטיים, כגון פורומים קהילתיים, ועידות אקדמיות, ויכוחים חקיקתיים, בהם משתתפים אזרחים.