ממחקר של מרכז המחקר של הכנסת עולה כי מורה עם ותק של עשר שנים משתכר 7,772 שקל ברוטו, כולל משרות נוספות, בעוד שמורה עם ניסיון של 31 שנים מרוויח 18,171 שקל.
מהמחקר עולה כי רפורמות השכר “עוז לתמורה” ו”אופק חדש” לא צמצמו את פערי השכר, ואף הגדילו אותם. שיעור העלייה בשכרם של מורים בעלי ותק נמוך עלה ב-77.5% משנת 2000 ל-2020.
מהמחקר עולה כי הגיל הממוצע להגיע לשיא השכר למורה בחטיבת הביניים בישראל הוא 36 שנים, 11 שנים יותר מהממוצע ב-OECD. עוד עולה מהמחקר כי פערי השכר בין מורים מתחילים לוותיקים בישראל גבוהים מהממוצע ב-OECD.
במרכז המחקר של הכנסת מציינים כי השכר בפועל של המורים בישראל גבוה מהשכר הקבוע בחטיבת הביניים ובחטיבות העליונות.
אביגדור ליברמן הדגיש את העלאת שכר המורים הצעירים. מהצד השני טענה יפה בן דויד כי היא מסרבת להצעת משרד האוצר להעלות את שכר המורים הצעירים ל-8,200 שקל בחודש.
פרופ’ מיכל בלייר, נשיאת המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, אמרה כי אם לא יינקט במהירות צעד דרסטי לשיפור השכר ושאר התנאים למורים, המערכת תהיה ללא מורים.
הרפורמה של ליברמן
ליברמן הודיע כי יצמצם את פערי השכר בין מורים ותיקים למורים חדשים ויעודד מצוינות.
ליברמן הציג ארבעה נושאים בסיסיים אותם הוא מבקש להסדיר במסגרת ההסכם הקיבוצי הקרוב:
- צמצום פערי השכר בין מורים ותיקים לחדשים
- קידום מצוינות בהוראה
- גמישות ניהולית בכל הנוגע ליכולת לפטר מורים
- סנכרון חופשות בית הספר לימי חופשה במשק
בנוסף, ליברמן אמר כי הוא מתכנן לשנות את מבנה השכר כדי לעודד מצוינות ולמשוך צעירים למערכת החינוך. הוא התייחס גם למשבר ההיי-טק כהזדמנות למשוך עובדים איכותיים למערכת החינוך.
עוד טען שר האוצר שחוסר הסנכרון בין ימי החופשה במערכת החינוך לימי החופשה במשק עולה למשק 150 מיליון ש”ח ליום.
שאשא-ביטון מאיימת להצביע נגד התקציב
שרת החינוך איימה שלא להעביר את תקציב המדינה הבא אם לא ישופרו שכר המורים.
בין שר האוצר לשרת החינוך פרץ עימות על רקע תוכנית לייעול מערכת החינוך.
שאשא ביטון השיבה כי מדיניות משרד החינוך נקבעת אך ורק על ידי השרה העומדת בראשו. היא התעקשה שאגף התקציבים ייתן למורים את מה שמגיע להם ושהמשא ומתן יסתיים במהירות.
מאמרים מומלצים: