מדוע אומיקרון מתפשט כל כך מהר? עומס ויראלי גבוה זאת לא התשובה! נתונים על רמות ויראליות מצביעים על התחמקות חיסונית כגורם להעברה של הווריאציה.
זן SARS-CoV-2 Omicron עקף במהירות גרסאות אחרות ברחבי העולם והפך לזן הדומיננטי. בשני מחקרים, נמצא כי הווריאציה השיגה הצלחה למרות שיש לה רמות ויראליות דומות – או נמוכות – מהמתחרה העיקרית שלה, גרסת הדלתא.
התוצאות מצביעות על כך שההיפר-העברה של אומיקרון אינה נובעת משחרור של כמויות גדולות של וירוסים מאנשים נגועים. במקום זאת, ההסבר הטוב ביותר להתפשטות הבזק שלו היכולת להתחמק מחסינות SARS-CoV-2 הנגרמת מחיסון או זיהום בעבר, אומרת אמילי ברוס, וירולוגית מאוניברסיטת ורמונט בברלינגטון.
המחקרים טרם עברו ביקורת עמיתים.
עומס ויראלי
מחקרים קודמים רמזו כי בהשוואה לזיהומים מוקדם יותר במגיפה, זיהומים מסוג דלתא מובילים ל’עומס ויראלי’ גבוה יותר. זה נמדד לעתים קרובות באמצעות בדיקת תגובת שרשרת של פולימראז (PCR), המספקת אינדקס של כמות ה-RNA הנגיפי בגוף.
כדי להשוות את העומס הנגיפי המקושר למגוון המשתנה ללא הרף של גרסאות SARS-CoV-2, יונתן גראד, מומחה למחלות זיהומיות בבית הספר לבריאות הציבור של הרווארד TH Chan בבוסטון, מסצ’וסטס, ושותפיו הסתמכו על נתונים מאיגוד הכדורסל הלאומי, הארגון האחראי על הכדורסל המקצועי בצפון אמריקה. הליגה עורכת בדיקות קוביד-19 תכופות של השחקנים והצוות.
החוקרים בחנו את תוצאות בדיקת ה-PCR של משטחי אף וגרון שנאספו מאנשים נגועים ומצאו כי אלו שלקו ב- Delta היו בעלי עומס נגיפי גבוה מעט יותר מאשר אלו עם Omicron. “ממש לא ציפיתי לראות את זה”, אומר גראד. אחרי הכל, תוך חודשיים בלבד, Omicron החליף את דלתא כגורם הדומיננטי למקרי COVID-19 בארה”ב.
בנג’מין מאייר, וירולוג מאוניברסיטת ז’נבה בשוויץ, אומר שגם הוא היה המום מהתוצאות של גראד. “כמובן, הייתם חושבים שיכולת הדבקה גבוהה יותר חייבת לגרום לעומס ויראלי גבוה יותר”, הוא אומר.
מאייר ועמיתיו לקחו את המחקר צעד קדימה: במקום למדוד רק RNA ויראלי, הם גם מדדו את מספר חלקיקי הנגיף על ספוגיות שנאספו מקבוצה נפרדת של כמעט 150 אנשים נגועים. שיטה מחמירה יותר זו לא מצאה הבדל משמעותי בין העומס הנגיפי של אנשים מחוסנים שנדבקו באומיקרון לבין אלו שנדבקו בדלתא.
בידוד
לממצאים יש השלכות על מדיניות של ממשלות בנושא בידוד לאחר הדבקה. הצוות של מאייר בדק דגימות מאנשים שחוסנו אך בכל זאת נדבקו בדלתא. הם גילו שכמחצית מהדגימות עדיין החזיקו בנגיף מדבק חמישה ימים לאחר שהאנשים נמצאו כחיוביים. גראד ועמיתיו גילו שחמישה ימים לאחר בדיקה חיובית ראשונית לאומיקרון, לכמחצית מהנבדקים היה עומס נגיפי גבוה.
תוצאות כאלה מדאיגות, אומר גראד, מכיוון שהנחיות שפורסמו על ידי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) מאפשרות לאנשים שנדבקו בנגיף לסיים את הבידוד שלהם חמישה ימים לאחר בדיקה חיובית או לאחר שחוו את התסמינים הראשונים שלהם. ההנחיות מציינות שאנשים שיצאו מהבידוד חייבים להמשיך לעטות מסיכה סביב אחרים למשך חמישה ימים נוספים, אך אינם דורשים בדיקת COVID-19 שלילית כדי לסיים את הבידוד.
אומיקרון הפכה את החלטות בריאות הציבור לקשות עוד יותר, אומר גראד. הוא ועמיתיו גם מצאו יותר שונות בעומס הנגיפי אצל אנשים שנדבקו באומיקרון מאשר אצל אנשים שנדבקו בדלתא. “זה אומר שאין גישה ברורה של ‘גודל אחד מתאים לכולם'”, הוא אומר.
מומחי מחלות זיהומיות טוענים כי ישנם שני גורמים מרכזיים שקובעים באיזו מהירות נגיף יתפשט: באיזו קלות הוא מועבר ועד כמה הוא חומק מההגנה של הגוף.
מחקר מוקדם מצביע על כך שלאומיקרון יש יתרונות בשני התחומים. אבל הנתונים גם מצביעים על כך ששיעור ההעברה הגבוה יותר של הגרסה לא הוביל ליותר אשפוזים או מקרי מוות.
doi: https://doi.org/10.1038/d41586-022-00129-z
הפניות
- 1.Hay, JA et al. הדפסה מוקדמת ב-medRxiv https://doi.org/10.1101/2022.01.13.22269257 (2022).
- 2.Puhach, O. et al. הדפסה מוקדמת ב-medRxiv https://doi.org/10.1101/2022.01.10.22269010 (2022).
מאמרים מומלצים: