פרודוקטיביות מתייחסת בדרך כלל ליכולת של אדם, צוות או ארגון לעבוד מהר וביעילות תוך כדי למקסם את התפוקה.
פרודוקטיביות גבוהה היא תוצאה של שילוב של מספר גורמים:
- מוטיבציה
- אישיות
- כישרון טבעי
- השכלה או הכשרה
- סביבה
- תמיכה מאחרים
- ניהול זמן
- ואפילו מזל
מה זה פרודוקטיביות
אלמנטים פיזיים גם ממלאים תפקיד בקידום הפרודוקטיביות: פעילות גופנית, תזונה בריאה ושינה מספקת יכולים להגביר את היעילות הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. חלק מהאנשים פרודוקטיביים מאוד באופן טבעי, בעוד שאחרים נאבקים להיות פרודוקטיביים יותר ועשויים לחפש תרגילים יומיומיים והרגלים טובים יותר שיעזרו להם לעשות דברים.
התפוקה של אדם תלויה באנרגיה הנפשית שלו ובתחושת המוטיבציה הפנימית והחיצונית. לעתים קרובות היא נובעת באופן טבעי מעבודה שהאדם מוצא בה משמעות וערך. ולמרות שלא לכל דבר שאתה צריך לעשות כל יום עשוי להיות משמעות אישית עמוקה, חוקרים גילו שהתמקדות במטרה ארוכת טווח גדולה יותר יכולה לעזור להפעיל את הדחף והאנרגיה להשלמת המשימות היומיומיות היותר מייגעות.
למרבה הצער, יש אינספור דרכים שבהן ניתן להוריד את התפוקה. לדוגמה, המוח זקוק לזמן כדי להתנתק ממשימה אחת ולעבור למשימה אחרת. כך שמעבר בין מספר משימות בו זמנית פוגע בפריון הכללי. בנוסף, טכנולוגיה מודרנית מציעה אינסוף הסחות דעת מיידיות שיש להימנע מהן ככל האפשר כדי להגביר את הפרודוקטיביות.
מאמר מומלץ – מהם הטריקים השיווקיים שבהם משתמשות חברות כדי להשפיע על צרכנים?
מה הופך אנשים לפרודוקטיביים?
אין נוסחת קסם לפרודוקטיביות. אבל עשרות שנים של מחקרים מראים שאנשים מסוימים מסוגלים להיות פרודוקטיביים יותר מאחרים. אישיות, מוטיבציה ורגשות ממלאים תפקיד חשוב במידת היכולת של מישהו לעשות דברים. בעוד שחלק מהגורמים המשפיעים על הפרודוקטיביות, כמו אישיות, אינם תמיד קלים לשינוי, אלו שמרגישים פחות פרודוקטיביים מטבעם אינם צריכים להתייאש. כל אחד יכול לנקוט בצעדים להגדלת הפרודוקטיביות שלו, למצוא את השיטות והטכניקות הנכונות עבורו, ולהתגבר על מכשולי הפרודוקטיביות שעלולים לעמוד בדרכם.
מה מניע אנשים להיות פרודוקטיביים?
אנשים מונעים בדרך כלל להיות פרודוקטיביים על ידי קבוצה של רצונות טבעיים חופפים. אלה כוללים את הרצון לתרום לקבוצה, הרצון להיות מאותגר וגירוי נפשי, והרצון לענות על צרכים בסיסיים כמו מזון, מחסה וביטחון. רצונות כאלה עשויים להניע מישהו להשלים פרויקט עבודה, לנקות את הבית, להכין ארוחת ערב לאהובים או לבצע כל משימה נחוצה אחרת.
בנוסף לצרכים הבסיסיים הללו, מאמצים פרודוקטיביים מונעים גם על ידי זהות ורגשות; אנשים עשויים להיות מונעים להשלים פרויקט קשה, למשל, כי זה נותן להם מעמד חברתי או כי הם חשים תחושת גאווה לאחר מכן. הרצון להיתפס בעיני אחרים כפרודוקטיבי – תכונה מוערכת מאוד בתרבויות רבות – יכול גם להניע מישהו לבצע דברים, גם אם הם אינם נחוצים מבחינה טכנית להישרדות.
מאמר מומלץ – מה הם המאפיינים של יזמים מצליחים?
למה יש אנשים פרודוקטיביים יותר מאחרים?
הבדלים אינדיבידואליים באישיות עשויים למלא תפקיד גדול ביכולת היצרנית של האדם. לדוגמה, אנשים עם רמות גבוהות יותר של מצפון נוטים להיות מאורגנים יותר, קשובים יותר ומוכווני מטרה מאלה עם רמות נמוכות יותר של מצפון, מה שלעתים קרובות מתורגם לפריון גבוה יותר. אנשים אשר טובים יותר בעיכוב סיפוקים עשויים גם להיות פרודוקטיביים יותר מאלה הנוטים לבקש תגמול מיידי. גורמים חיצוניים – כגון תמיכה של אחרים, השגה חינוכית והסביבה – יכולים גם להשפיע על האדם להיות יותר או פחות פרודוקטיבי.
האם תכונות אישיות מסוימות קשורות לפרודוקטיביות?
כן. תודעה, למשל, קשורה לפרודוקטיביות גבוהה יותר הן במסגרות אקדמיות והן במקצועיות. תיאורטית, תכונות אישיות אחרות כמו שליטה עצמית ממלאות תפקיד גם כן. על פי עדויות ראשוניות, תכנון – תכונה שהוצעה לאחרונה המאופיינת בנטייה לתכנן במיוחד כדי לעמוד ביעדים. תכונת התכנון עשויה גם לשפר את הפרודוקטיביות.
מאמר מומלץ – 12 דרכים לקבל החלטות טובות יותר
איך רגשות משפיעים על הפרודוקטיביות?
רגשות חיוביים ושליליים יכולים לקדם או לעכב את הפרודוקטיביות. אם כי השפעת הרגשות הספציפית עשויה להיות תלויה באדם. באופן כללי, לרגשות שליליים יש השפעה הרבה יותר גדולה על התפוקה של האדם. לדוגמה, תחושות של מתח וחרדה לגבי תאריך יעד מתקרב עשויות להניע אדם אחד לעבוד בחריצות. אדם אחר עשוי לנסות להימנע מרגשות שליליים כאלה על ידי דחיית פרויקט לרגע האחרון.
הוכח גם שרגשות חיוביים, כמו אושר, משפיעים על הפרודוקטיביות. עם זאת, השפעת האושר על הפרודוקטיביות היא מורכבת. נתונים אחרים מראים שבעוד ששביעות הרצון מהעבודה ירדה משמעותית בעשור האחרון, הפריון של העובדים גדל, מה שמצביע על כך שאושר ופריון לא תמיד הולכים יד ביד.
האם אנשים מסוימים נוטים להתמהמה יותר מאחרים?
כן. אנשים דוחים משימות מכמה סיבות, בהתאם להבדלים האישיים. אדם שמתקשה בניהול זמן, בעל שליטה עצמית נמוכה יותר או בעל רמות גבוהות של פרפקציוניזם עשוי להיות בעל סיכויים גבוהים יותר להתמהמה מאחרים. חלק מהחוקרים משערים גם שרמות גבוהות של נוירוטיות ואקסטרברסיה עשויות לגרום לאנשים להתמהמה יותר מאשר לאלה עם רמות נמוכות יותר של שתי התכונות הללו, מכיוון שחצנים נוירוטיים עשויים להיות מועדים לחוות רגשות שליליים עזים שעשויים להגדיל את הסיכוי לדחיינות.
מאמר מומלץ – מה זה אורח חיים בריא?
האם “מכורים לעבודה” פרודוקטיביים יותר?
לא בהכרח. בעוד שמי שעובד באופן כפייתי – המכונה לפעמים ‘מכור לעבודה’ – עשוי להיראות פרודוקטיבי יותר, רוב העדויות מצביעות על כך שזו אשליה. בטווח הארוך, מי שלא מפסיק לעבוד נוטה לעבוד פחות יעיל ומתקשה לשמור על מיקוד. הם גם נמצאים בסיכון גבוה משמעותית לדיכאון וחרדה, מה שעלול לערער את התפוקה שלהם.
האם זה בסדר להיות לא פרודוקטיבי?
בהחלט. בני אדם אינם מכונות ופרודוקטיביות מתמדת היא מתכון לשחיקה. מתן אפשרות למנוחה וחוסר פעילות לא רק מטעין את המוח והגוף, אלא גם מאפשר חשיבה יצירתית ובלתי מובנית שיכולה לטפח פריצות דרך. בטווח הארוך, זה אפילו יכול להגביר את הפרודוקטיביות.
לאנשים כדאי לאפשר לעצמם את המרחב להיות לא פרודוקטיבים, לפחות לזמן מה. זה מאפשר להם להפחית את העומס הקוגניטיבי שלהם ולהתמודד עם רגשות קשים וכואבים.
מה אנשים יצרניים עושים אחרת?
עדויות מראות שאנשים שמסוגלים לשמור על פרודוקטיביות חזקה נוטים לעקוב אחר התנהגויות מסוימות. אלה כוללים: הצבת גבולות ברורים בין ‘עבודה’ ל’חיים’; הם אומרים ‘לא’ למשימות חדשות כשהם מוצפים; הם מתעדפים הפסקות קבועות וזמן פנוי; והם שמחים לעבוד עם אחרים בצורה שתועיל לשני הצדדים.
מאמרים מומלצים:
מהו מכשיר אנדרואיד | מה היא מערכת ההפעלה אנדרואיד (Android)
