גזעי החתולים שאותם נסקור בהמשך, הם החתולים הנחשקים ביותר בעולם. בין אם אלו המאפיינים הפיזיים הייחודיים שלהם, הופעה בסרט, או אישיות חביבה, הם השאירו רושם חיובי ומתמשך על חובבי חתולים ברחבי העולם, וגם לא פסחו על ישראל.

    חתולים נחלקים ל-3 קבוצות עיקריות: חתול ביתי, גזעי או כלאיים. לחתולי בית אין אילן יוחסין או כל ייחוס שושלתי. לעומת זאת, לחתולים גזעיים יש. כלאיים הם חתולים מבויתים שהוכלאו עם זנים של חתולים פראיים. הארגון הראשי לאישור אילן היוחסין, איגוד חובבי החתולים שבסיסו בארצות הברית, מכיר ב-45 גזעי חתולים בלבד. 

    1. חתול בריטי קצר-שיער

    זהו גזע חתולים בגודל בינוני עד גדול עם פרווה קצרה ודחוסה. הוא מתאפיין בראש ובפנים מעוגלים ייחודיים שגורמים לו להיראות כמו דובון חמוד.

    חתול בריטי קצר-שיער

    מאמרים מומלצים:

    חתולים בריטיים קצרי-שיער מתוקים ומלאי חיבה מבלי להיות נזקקים או נצמדים. גזע זה מגיע מבריטניה, שם הוא התפתח באופן טבעי. במקור, חתולים בריטיים רבים היו בצבע כחול (גוון אפור), מכאן גם נגזר שמו הנוסף של גזע זה – בריטי כחול. אבל היום ניתן למצוא אותם בקשת רחבה של צבעים ודוגמאות כגון דו-צבעוני, טאבי, צב, קליקו ועוד.

    מאפיינים עיקריים

    • שמות אחרים: בריטי כחול.
    • אישיות: חביבה, נינוחה ורגועה.
    • משקל: משקל הנקבה יהיה בדרך כלל בין 3 ל-5.5 קילו ומשקל הזכר בין 4 ל-7.5 ק"ג.
    • אורך: בערך 56 עד 64 ס"מ.
    • פרווה: קצרה ודחוסה מאוד. לא כפולה או צמרירית.
    • צבע: צבעים אחידים דוגמאות שונות, כולל לבן, שחור, כחול, חלודה, שמנת, עשן, כסף, זהוב, טאבי, צב, קליקו ודו-קולור.
    • צבע עיניים: משתנה בהתאם לצבע הפרווה והדוגמא. עשוי להיות כחול, זהב, נחושת, ירוק, כחול-ירוק, לוז או עיניים מוזרות –  בשני צבעים שונים.
    • תוחלת חיים: 12 עד 16 שנים.
    • היפואלרגני: לא.
    • מוצא: בריטניה.

    הבריטי קצר-השיער הוא חתול משפחתי נפלא. לגזע יש אישיות נוחה ובדרך כלל הוא מסתדר עם כולם, כולל ילדים ובעלי חיים אחרים החיים בבית. הם פעילים מבלי להיות היפראקטיבים, נוטים להיות שקטים ויכולים לחיות בנוחות בבית בכל גודל כמעט, כולל דירות. 

    1. חתול פרסי

    החתול הפרסי זכה להערכה במשך מאות – אם לא אלפי – שנים, בעקבות מקורותיו במדבריות פרס ואיראן. כיום, החתול הפרסי הוא גזע החתולים הפופולרי ביותר בארה"ב, ובין ששת החתולים האהובים ביותר על הישראלים. 

    החתול הפרסי הוא גזע בגודל בינוני עד גדול. המאפיינים הבולטים של החתול הפרסי הם פנים עגולות ושטוחות בצורת אמנון פרווה שופעת וארוכה. הפרסי יכול להיות כמעט בכל צבע ודוגמא שניתן להעלות על הדעת. כולל גוונים סולידיים, כסוף וזהוב, עשן וצבעים מוצללים אחרים, דפוס טאבי, ביקולורים וצבעים מחודדים/מודגשים (הימלאיה).

    חתול פרסי בצבע אפור-עשן

    מאפיינים עיקריים

    • שמות אחרים: אין.
    • אישיות: מתוק, עדין ומלא חיבה.
    • משקל: משקל הנקבה יהיה בדרך כלל בין 3 ל-4 ק"ג ומשקל הזכר בין 3 ל-5.5 ק"ג.
    • אורך: בערך 37 עד 55 ס"מ.
    • פרווה: מלאה מאוד. מבריקה, בעל מרקם עדין.
    • צבע: אחיד (כחול, שחור, לבן, אדום, שמנת, שוקולד או לילך), כסף וזהוב (צ'ינצ'ילה), צבעים מוצללים ועשן (כולל דפוסי צב), טאבי, קליקו, בי-קולור, והימלאיה (צבעים מחודדים).
    • צבע עיניים: משתנה בהתאם לצבע הפרווה. עשוי להיות נחושת, כחול, ירוק, כחול-ירוק, לוז ועיניים מוזרות.
    • תוחלת חיים: 15 עד 20 שנה.
    • היפואלרגני: לא.
    • מוצא: פרס ואיראן.

    החתול הפרסי ידוע ואהוב בשל אופי עדין ונוח. למרות שחתולים פרסיים הם ידידותיים למדי, הם דורשים התנהגות נינוחה, מה שאומר שהם פחות אוהבים להיות מורמים או מחובקים ע"י ילדים קטנים. הם מסתדרים מצוין עם ילדים שקטים, אבל מעדיפים ליטופים והערצה מאשר עיסוק בפעילויות הדורשות מאמץ, כמו משחק עם ילדים. 

    הפרסים נהנים גם מחברתם של חתולים אחרים וכלבים בעלי אופי רגוע. הפרסים אוהבים להשתרע במקום האהוב בבית עם נקודות תצפית טובות כדי לפקוח עין על המתרחש מסביב. חתולים פרסיים אוהבים את משפחותיהם האנושיות, אבל לא אכפת להם להישאר לבד לפרקי זמן קצרים כל עוד הם נמצאים בביתם שלהם, שם הם מרגישים בנוח ובטוח.

    1. חתול סקוטי שמוט אוזניים

    גם גזע זה נמנה עם החתולים החביבים ביותר על הישראלים. החתול הסקוטי ידוע במזג נוח וחברותי. זהו גזע קצר שיער עם המאפיין הייחודי של אוזניים קטנות המתקפלות לכיוון הראש, ומעניקות לו מראה חמוד שאין לתאר. החתול הסקוטי קשוב, מסור, אך לא תובעני. בנוסף, הוא חיית מחמד ידידותית מאוד לילדים.

    חתול סקוטי שמוט אוזניים בצבע אפור

    מאפיינים עיקריים

    • שמות אחרים: סקוטיש פולד.
    • אישיות: נוח וחברותי.
    • משקל: משקל הנקבה יהיה בדרך כלל בין 2.7 ל-4 ק"ג ומשקל הזכר בין 4 ל-6 ק"ג.
    • אורך: בערך 36 עד 41 ס"מ.
    • פרווה: קצרה ודחוסה במקצת (למרות שיש גזע המתאפיין בשיער ארוך).
    • צבע: צבעים רבים, יחד עם דפוסי טאבי, צב ודפוסי קליקו.
    • צבע עיניים: עשוי להיות ירוק, כחול-ירוק וזהב.
    • תוחלת חיים: 11 עד 14 שנה.
    • היפואלרגני: לא.
    • מוצא: סקוטלנד.

    הסקוטית שמוטת אוזניים הראשונה הייתה חתולת אסם בשם סוזי, שהתגלתה בחווה בפרת'שייר, סקוטלנד, בשנת 1961. הייתה לה מוטציה גנטית טבעית שגורמת לאוזניים להתקפל, אותה העבירה למחצית מגוריה. החוואי ויליאם רוס החל לגדל את הגורים, תוך התייעצות עם גנטיקאי. למרבה הצער, סוזי מתה לאחר שנפגעה ממכונית, אבל בתה סנוקס המשיכה להנציח את השושלת שלה.

    גורי חתולים סקוטים לא נולדים עם אוזניים מקופלות. האוזניים של הגורים הנושאים את הגן מתחילות להתקפל בדרך כלל בערך ביום ה-21, החל מן הקצה החיצוני של האוזן ליד הבסיס. הגן האחראי לכך הוא גן אוטוזומלי דומיננטי (הורשה של גן פגום אחת מספיקה על מנת לגרום לאוזניים להתקפל) המשפיע על התפתחות הסחוס והעצם בכל גופו של החתול.

    1. חתול סיאמי

    החתול הסיאמי הוא בגודל בינוני, דק ומעודן עם קווים ארוכים ומחודדים. הוא גמיש ושרירי. המאפיין הבולט ביותר של החתול הסיאמי הוא מדרג הגוונים של הפרווה שלו; דפוסי צבע כהים יותר על האוזניים, הפנים (מסכה), הזנב, הרגליים וכפות הרגליים. חתולים סיאמיים, פופולריים בקרב אלה שרוצים חיית מחמד עם ייחוס. הגזע סיאמי הוכר רשמית על ידי איגוד חובבי החתולים בשנת 1906, והוא אחד הגזעים המקוריים של חתולי ייחוס.

    חתול סיאמי עם עיניים כחולות בוהקות

    מאפיינים עיקריים

    • שמות אחרים: אין.
    • אישיות: אינטליגנטי, אנרגטי וידידותי מאוד .
    • משקל: משקל הנקבה יהיה בדרך כלל בין 2.5 ל- 4.5 ק"ג ומשקל הזכר בין 4 ל-6 ק"ג.
    • אורך: בערך 29 עד 36 ס"מ.
    • פרווה: קצרה.
    • צבע: חום, שוקולד, כחול ולילך.
    • צבע עיניים: כחול.
    • תוחלת חיים: 8 עד 12 שנה.
    • היפואלרגני: לא.
    • מוצא: תאילנד.

    חתולים סיאמיים מגיעים מתאילנד. בשנת 1880, מלך סיאם נתן שני זוגות של חתולים סיאמיים לקונסול הכללי האנגלי בבנגקוק; הוא הביא אותם הביתה לאנגליה, והם הפכו לשיחת העיר. הפופולריות שלהם גדלה במהירות, כאשר אנשים ביקשו להחזיק באחד מהחתולים ה"מזרחיים" היפים הללו. הסיאמי הראשון שזכה בתואר אלוף היה וואנקי ב-1898, והגזע התפתח במהירות לאחר מכן.

    1. חתול ספינקס

    גזע זה נקראו על שם הספינקס המצרי האגדי בשל המראה המתוחכם והטבע החינני שלהם. למרות המראה המלכותי, הם חתולים שובבים שאוהבים להשתטות. לעיתים הם אפילו מזכירים קצת כלבים בהתנהגותם. הם אולי נראים כאילו היו חיות מחמד של הפרעונים, אבל, למעשה, מקורם דווקא בקנדה הקרה.

    ספינקסים בולטים בקרב חיות מחמד אחרות בשל היעדר פרווה או שיער – תופעה נדירה בקרב רוב היונקים. החתולים הלא פרוותיים האלה אוהבים להשתרע בשמש כדי להתחמם במידת האפשר. הם מאוד אוהבים חיבוקים ומעדיפים להתחמם מתחת לשמיכה עם בעליהם בלילה מאשר לישון בגפם.

    חתול מגזע ספינקס

    מאפיינים עיקריים

    • שמות אחרים: קנדי חסר שיער.
    • אישיות: נינוח, חברותי ואינטלגנטי.
    • משקל: משקל הנקבה יהיה בדרך כלל בין 3 ל- 4 ק"ג ומשקל הזכר בין 4 ל-5 ק"ג.
    • אורך: בערך 38 עד 33 ס"מ.
    • פרווה: אין.
    • צבע: לבן, שחור, אדום, שוקולד, לבנדר, טאבי, צב, קליקו, מחודד ומינק.
    • צבע עיניים: משתנה.
    • תוחלת חיים: 8 עד 14 שנה.
    • היפואלרגני: באופן מפתיע, לא. הסיבה לכך שלמרות שאין להם פרווה, הם עדיין משילים קשקשים, שברוב המקרים אחראים לתגובה אלרגית.
    • מוצא: קנדה.

    בעוד שהאצטקים גידלו חתולים חסרי שיער לפני מאות שנים, חתול הספינקס שאנו מכירים כיום הוא למעשה גזע קנדי שמקורו בטורונטו. היעדר שיער היא למעשה מוטציה גנטית אקראית. כמה מגדלים אהבו את החתול חסר השיער והחליטו לגדל חתולים שיעמידו צאצאים חסרי שיער באופן עקבי. הגזע נקרא במקור קנדי חסר שיער. חתול ספינקס ממשיך להיות בחירת חיית מחמד פופולרית בצפון אמריקה וצובר פופולריות במערב אירופה וישראל.

    1. חתול בנגלי 

    חתולים בנגלים הם חתולים יפים, חכמים ומדהימים למראה. גזע חתולים היברידי זה גדל בפופולריות בשל הדפוסים והאישיות שלו, והוא נשאר בערך באותו גודל כמו חתול בית גדול. הם פותחו על ידי הכלאה בין נמר אסייתי (Felis bengalensis – שממנו נגזר השם "בנגל") עם חתול בית כמו חבשי, מאו מצרי או קצר שיער אמריקאי. בניגוד לרב מדינות העולם, בישראל, על פי הוראת רשות הטבע והגנים, חתולים בנגלים, מכל דור שהוא, לא מורשים להיכנס. 

    חתול בנגלי

    מאפיינים עיקריים

    • שמות אחרים: אין.
    • אישיות: אנרגטי מאוד (זקוק להרבה פעילות גופנית), ידידותי וסקרן.
    • משקל: משקל הנקבה יהיה בדרך כלל בין 3 ל- 5.5 ק"ג ומשקל הזכר בין 4.5 ל-8 ק"ג.
    • אורך: בערך 36 עד 46 ס"מ.
    • פרווה: קצרה (למרות שיש גזע המתאפיין בשיער ארוך).
    • צבע: מנוקדים או משוישים עם דוגמאות בשחור, שוקולד או אפור/כסוף.
    • צבע עיניים: מירוק או זהוב.
    • תוחלת חיים: 12 עד 15 שנה.
    • היפואלרגני: כן. 
    • מוצא: לא חד משמעי (הכלאה בין גזעים ממוצא שונה).

    בעוד שאנשים רבים מחשיבים את הבנגלי לחתול פרא שרק מעמיד פנים שהוא מבוית, למעשה גזע זה מתוק ואוהב מאוד. הבנגלים נקשרים מאוד לאנשים המטפלים בהם והם חברים נאמנים. זהו חתול גדול ואתלטי, לכן הוא זקוק להרבה פעילות גופנית. בקיצור, הוא חייב לרוץ, לקפוץ ולהשתולל כדי להיות מרוצה. 

    1. חתול רוסי כחול

    החתול הכחול הרוסי הוא גזע שובב, אינטליגנטי עם פרווה בוהקת התואמת את שמו: כחול מנצנץ עם גוון כסוף. עם עיני אזמרגד מדהימות והתנהגות אנרגטית, גזע החתולים "הכלבי" הזה יהפוך לבן לוויה משפחתי מושלם. 

    הכחול הרוסי מסתדר היטב עם חיות מחמד אחרות, אפילו כלבים. אבל הם מסתדרים רק עם ילדים רגועים מאוד. בשל חזותו המרשימה ואופיו הנוח במיוחד, הוא הפך לגזע מבוקש, והעניין בגזע זה ממשיך רק ממשיך לגדול.

    חתול רוסי כחול

    מאפיינים עיקריים

    • שמות אחרים: כחול ארכנגלסק.
    • אישיות: מתנהג היטב, עדין ושקט. הם נאמנים ונהנים מחברתם של בני אדם.
    • משקל: משקל הנקבה יהיה בדרך כלל בין 3 ל- 5.5 ק"ג ומשקל הזכר בין 4 ל-6 ק"ג.
    • אורך: בערך 38 עד 46 ס"מ.
    • פרווה: קצרה, רכה.
    • צבע: גוונים של כחול – אפור.
    • צבע עיניים: ירוק.
    • תוחלת חיים: 15 עד 20 שנה.
    • היפואלרגני: כן (לסובלים מאלרגיה קלה בלבד).
    • מוצא: רוסיה.

    למרות שמקורו המדויק של הכחול הרוסי אינו ידוע בוודאות, חתולים אלו נקראו בעבר חתולי ארכנגלסק, מכיוון שהם הגיעו בספינות מאזור באותו השם. החתול הזה היה מועדף על ידי הצארים ובני האצולה של רוסיה. כמו כן, הרוסים הכחולים יובאו לאזורים רבים באירופה. גזע זה היה בין המתחרים בתערוכות החתולים הראשונות שנערכו באנגליה בשנות ה-80. בארצות הברית הכחול הרוסי מוכר על ידי איגוד חובבי החתולים וארגון החתולים הבינלאומי.

    Share.

    Comments are closed.